עדותו של המשיח

מול הדחיפות בעניין, כמו גם האחריות האישית שלי בזאת בהתפתחות של "האחרית הימים" האפוקליפטית יותר ויותר בימינו - הקונגרס העד-האירופי השישי בדרוגהם (פריסלנד, הולנד) הבין

שזו נותרה עובדה יסודית ונצחית של ישועה שיש להכריז על ישוע המשיח לכל בני-אנוש - על אף מגמותיהם הרוחניות השונות - כהאלוהים והגואל. יש לזה גם רלוונטיות לאחר השואה ובמיוחד ליהודים, עליהם אנו צריכים להעיד עליו כמשיח שלהם (מתי. 24,14; 28,19-20; מעשי 1,8; 4,12, הרומאים 1,16- יז). להרחיק את היהודים ממשיחם-ישוע היה גורם לנו שוב אשמה כלפי אלוהים והגואל הנבחר עצמו, כמו גם כלפי האנשים שחזרו בימינו לציון (זכריה 12,10; יוחנן 1,49; 8,21 ; התגלות 5,12).

אנו המשיחיים ואף הנוצריים מתוך כל העמים, מודעים בכאב לכך שמצפונו של העם היהודי ברחבי העולם ובישראל מאפיל על עדות משיחית כזו - בעיקר על ידי גרמנים. בלתי נשכחים הם רדיפותיהם במהלך כמעט שתי אלפי שנים בפזורה שנמשכה בין העמים. הייתה מעורבת כאן לעתים קרובות כנסיית ה"ניצחון", אפילו בשם "משיח". במקביל לתכנית רצח עם, זו "דוגמת תחליף" תיאולוגית שהופנתה נגד "ישראל בגלות" שבאמצעותה כאילו היה על אלוהים להחליף את ישראל הקדומה באמצעות ישראל החדשה - הכנסיה. מטרתה של תיאוריה זו היא כי יש לחרוג את העם היהודי ככלל ממטרתו המשיחית והמיסיונרית לכל העולם,- העתידית להפוך ל"אור עבור העמים "(ישעיהו 42,6; 49,6; 60,1; מעשי 13,47). התעלמות מפגיעות רבות שנעשו נגד ישראל - שעדיין חיה "בתודעה עולמית" - היא כנראה חטא רציני, מכיוון שהיא אינה מתיישבת עם מצוות אהבתו של ישוע (ביוחנן 13,34-35) חזרה בתשובה זקופה היא התשובה המוסמכת היחידה לאשמה לחטא שנעשה בעבר. אנו מתרחקים בתוקף מרוח זו שגרמה לנו להיות אשמים כלפי המשיח היהודי, מכיוון שלא נהגנו באהבה אמינה; אולם הובלו על ידי רוח העולם המלאה בחזקה, אנטי-יהדות, אנטישמיות שהיא בתוצאה האחרונה ביטוי לתודעה האנטיכריסט-המשטן-הנוגד למשיח אמיתי. מה שקם פעם ממקור לאי-נוחות מעולם לא זכה לקום שוב.

אנו עומדים בזכותם הקיומית של כל היהודים ברחבי העולם ובמיוחד במולדת האבות בהרמוניה עם הבטחות האל. (בראשית 17,8; יהושע 1,3-6; יחזקאל 36,33-38; 47,14-23). ​​הפרשנות המקראית היא התשובה המוסמכת לטענות העם הפלסטיני כלפי אותה מדינה: הפלסטינים (ערבית: אסור לפלסטין = פלשתים להתנגש עם כוונתו של אלוהים לאפשר לעמו לחיות בגבולות מוכרים ובטוחים. יש להדגיש זאת בעיקר תחת "מקלט" של טענה הגמוניה פן-אסלאמית. לפיכך על ישראל לכבד ולהתייחס לזרים בארצם - גם לאחר זמן החזרה לישוע המשיח שלהם = (ישוע) - כמו לעמם שלהם (יחזקאל 47,22).

במאמצים להשיג יחס מתוקן לתורות הרבניות ולהבנה העצמית היהודית אסור להוביל את הנוצרים להכחיש את הבשורה של ישוע המשיח מכיוון שהיהודים קיבלו את דרך הגאולה שלהם באופן מוחלט! אסור לוותר על "עדות ישועת האל" שנחשפה בגאולה על הצלב לטובת דיאלוג שאינו מפשר. פירוש הדבר היהודים עוד יותר יופרדו מישועתם של משיחם שלהם בגלל מניעים פילוסמיים. זה עולה בקנה אחד עם הטקטיקה הקטלנית של ה"דיאבולוס-השטן ".

מהפרשנויות התלמודיות ב"דיווחי "תלדות ישו" אנו מכירים בכך שישוע המשיח עדיין הושמצה בו, מושפל ומכונה "אתנן-ז..נה" (מתנה של ז..נה) וכ"ג'ושו "שהוא הקיצור של" אימה שמו " u- sihero “= שמו והזכרתו יימחקו לנצח. (מסכתות: תוספות חול. ב '. 22,24; שבת 104 ב; סנהדרין 67 א; אוריגנס סי. קלס. I.9.) זה מראה שישראל כלאום עדיין חסרת תשובה ולכן כתוצאה מכך תכבד סוף סוף את משיח השקר, האנטי-כריסטוס-הנוגד למשיח האמיתי בגלל הכחשת עדיין מגאלם האמיתי ומלך השלום (ג'ון 5,43). כנוצרים מתוך העמים, שעוטרו את עץ הזית ה"טוב ", עם זאת, עדיין נותרה חובתנו הקבועה להוביל את העם היהודי (לאחר שחזר כעם שלם כמובטח על ידי האל) להכיר בכך הגואל-ישוע וכך הם יעובדו מחדש בעץ הזית שלהם (הרומים 11,15-27).

כמשיחיים אנו מאתגרים אפוא להביא לישראל את בשורת ישוע המשיח ולשרת אותם על ידי הכרזת סליחה נצחית על חטאים באמצעות ישוע המשיח ללא עבודות הנדרשות על ידי החוק ולהודות בהם על פיוס שקיבלנו בעצמנו בחסד. העד המשיחי משמש למימוש שחזור ישראל עם ברית החסד החדשה המתחדשת על יסודות גולגולתא(מקום הצליבה של ישוע) וחג השבועות (שוווואות) (ירמיהו 31,31-34; עברית 10,16-17). ברית זו לבדה מציבה את כולם עם האל הקדוש בכך שהיא מקבלת נאמנה את הקרבתו של ישוע ( כשה ישועה )בניגוד לתורת הרבנות להציב את עצמינו עם האל באמצעות כל המצוות (רומאים 10,3-4; 11,27).

העד המשיחי האמיתי כלפי ישראל צריך להעריך מאוד את הברכות המיוחדות של עם התורה (הרומים 10,4-5). על יהודי המשיח של ישראל (ונוצרים עבריים) מוטלת האחריות העיקרית לתפילת עדות כזו כלפי עם הישראל לאחר שחזרו למולדתו (ישעיהו 62,6-7). כשומרים על חומות ירושלים הם שליחי השלום הרלוונטיים "שמכריזים על בשורת ישוע המשיח ועל ישועתו" (ישעיהו 52,7-10) כדי שישראל תכיר בכך ש"דמותו "המתועבת של" המשרת הסובל של יהוה "(Ewed HaShem, ישעיהו 53,1-12) הוא ההתגלות האלוקים של תוכנית הישועה הנצחית שלו באופן יוצא דופן לכל בני-האנוש. יש להציע את העדות הבשורה הטובה הזאת - בכל מאמץ כהזמנה לעם ישראל. "הם מקבלים את זה, או שהם לא!" (יחיאל 2,7; 3,11; 33,8-9; 2. הקורינתיים 5,20). הפנייה לבוא ל"ישוע המשיח "(יהשוע המשיח) אינה מאתגרת בשום פנים את היהודים להכחיש את ההיסטוריה שלהם או לוותר על זהותם הלאומית היהודית. לא! בצורה מדוברת בבירור, רק בדרך זו היהודים יבואו לייעודם -המושלם-האוניברסאלי המקורי להביא את ברכות האל לכל הגוים (בראשית 12,3; שמות 2,19,4-6; 1. פטר 2,9; הרומאים 11 , 11-15).

לפיכך הכנסיות הנוצריות אינן מורשות לקצר את הבשורה, על ישוע המשיח על יסודותיו המשיחיים, ואף לא על ישראל להשליך - להפחית אותו לדיאלוג של בן זוג בלבד לטובת רעיון אקומני מזויף. הווידוי והעדות למשיחיותו של ישוע ויחס ואליו כבן האלוהים (מתי. 16,16) וכן למותו - בעיקר עבור העם היהודי - מוות פרובוקטיבי על צלב; לעולם לא צריך לוותר על תחייתו, על ההתכנסות בעננים לפגוש את האדון בשמיים, את ההתלהמות של ישוע, את עלייתו השנייה ואת השילוש האלוהי בגלל דתות מונותאיסטיות שאירעו בה. פירוש הדבר לא רק נטישת האמונה, אלא פירושו גם הצדקה תיאולוגית עתידית של דחייתו וגינויו של ישוע באמצעות מנהיגי ישראל הקדומים, והיא תוביל ללא ספק לדמיון משיח אנטיכריסטי (2. Kor. 11,3-4 ) מה שישמח בבקשה את האורתודוקסיה היהודית.

המצווה לאהוב זה את זה קוראת לנו לעמוד בזכויות האדם הכתובות, בזכות האזרחית ובחופש האמונה הדתי ולהתכנסות לאותם אחים ואחיות במדינת ישראל שהגיעו כיהודים לאמונה באותה ישוע המשיח שלנו. . זה כולל גם אפשרות להודות בפומבי. בשל העובדה שיהודים משיחיים חייבים להתחשב בבידוד או אפילו ברדיפה, יש להם את הזכות להתערבות המלאה שלנו - תפילה, סולידריות ואהבת אחים. ביקורים בארץ הקודש מציעים אפשרות לבוא במגע עם אחינו ואחיותינו המשיחיים. ספרי התנ"כ שיוכל להיות איתך במתנה יכולות לעזור לענות על הצורך שלנו בספרות הבשורה

ללא ספק הסימנים האפוקליפטיים מראים את הופעתו השנייה של יהשוע המשיח. לפיכך פנייתנו הרצינית לתפילה מתמדת קבועה לישראל מדוכאת - כמו גם להטיפה התואמת לתנ"כ על תוכנית ישועתו של אלוהים עבור ישראל - צריכה להיות מכוונת קודם כל לכל הכנסיות הנוצריות ולכל הקהילות הנוצריות. בואו ננסה קשה למנוע שהיהודים לא יקבלו את ההזדמנות לשמוע את הבשורה של ישוע המשיח מכיוון שגישה זו דומה לבלבול תיאולוגי- כנסייתי כמו גם לאמונה נטושה נסתרת. נהפוך הוא, אנו מזמינים את כל המשיחיים לתמוך בכל שירות כן המאפשר ליהודים להגיע לאיחוד עם המשיח שלהם באופן אמין. אוספים ומתנות מיוחדות - בעיקר אלה מיום ראשון העשירי שאחרי טריניטיס - צריכים להינתן קודם כל למוסדות העוסקים בנאמנות בשירות כזה ומתעדים אותו. ה- EKD (הכנסייה האוונגלית של גרמניה) לא היה מוכן עד היום - כנגד הידיעה הטובה יותר - לעשות זאת, ולכן RRIB ו- ICN צריכים לפתוח מחבב משלו לפרויקט זה (גל. 6,10).

בראשנו עם השליח פאולוס(שעול) אנו מודים כי זהו כוחו של אלוהים לישועת העם והגוים

   "כי אינני מתבייש בבשורת המשיח":ם ליהודים, ואחר-כך גם לייוונים (רומאים 1).

יהי רצון שאלוהים יעניק לנו תמיד כוח ושמחה בכל עת !!!

©